שְטוֹלְפֶּרשְטַיין בגרמנית פירושה: אבן נגף. שם זה ניתן לפרוייקט ההנצחה המתמשך בערים שונות בגרמניה ואוסטריה. פרוייקט ההנצחה שיצר האמן גונטר דמינג, הן אבנים ששקועות במדרכות ערים שונות במטרה להזכיר לעוברים ושבים את קרובנות הנאצים. את אבני הנגף המבצבצות בצבע זהוב בוהק ניתן למצוא מול בתי מגורים, בתי ספר ובכניסות לחנויות יוקרתיות.
כל אבן היא למעשה גל-עד קטן, אנדרטה פרטית לקורבן שואה שהיה לו קשר כלשהו למקום בו הונחה האבן. האנדרטאות הצנועות האלה פזורות כיום ב1900 כפרים וערים ברחבי גרמניה. על 100 סנטימטרים רבועים מצויינים באופן צנוע רק השם, תאריך הלידה ותאריך ונסיבות מותו של הקורבן שהתגורר, עבד או למד באותה כתובת. אך דווקא הפשטות של אבני הזיכרון הללו היא הסיבה להתפשטותן המהירה, והעובדה שניתן למצוא אותן כיום בכל רחבי גרמניה היא סוד יעילותן.
כל אבן היא למעשה גל-עד קטן, אנדרטה פרטית לקורבן שואה שהיה לו קשר כלשהו למקום בו הונחה האבן. האנדרטאות הצנועות האלה פזורות כיום ב1900 כפרים וערים ברחבי גרמניה. על 100 סנטימטרים רבועים מצויינים באופן צנוע רק השם, תאריך הלידה ותאריך ונסיבות מותו של הקורבן שהתגורר, עבד או למד באותה כתובת. אך דווקא הפשטות של אבני הזיכרון הללו היא הסיבה להתפשטותן המהירה, והעובדה שניתן למצוא אותן כיום בכל רחבי גרמניה היא סוד יעילותן.
לדעת דמניג, כמו לדעת רבים אחרים, לפרוייקט יתרון בולט אחד: "כשבונים את האנדרטאות הגדולות, אפשר לבחור פשוט לא להגיע לשם או להניח זר פעם בשנה". אבל לדמניג חשוב להראות שאנשים שיתפו פעולה לכל הפחות באופן סביל עם הנאצים; שהיו צריכים לדעת שהשמדת היהודים התרחשה בכל שכונה בארצם. ולכן הוא מציב כיום את אבני הנגף שלו, שבולטות מעט מעל פני המדרכה, בעזרת מימון ציבורי או פרטי . "זכר הקורבן ממשיך להתקיים כל עוד ששמו לא נעלם", מסביר דמניג את המניע העיקרי שעומד מאחורי יצירות האומנות, שהפכו עם השנים למפעל חייו.
תגובה 1:
מדהים, למרות שיש תגובות רבות נגד, הערך המוסף עצום. בייחוד התרשמתי מפעילויות מורים, בגרמניה, עם תלמידיהם, שהחליטו לאסוף כסף על מנת לרכוש אבן שכזו. מלמד, מחנך, מעצים
הוסף רשומת תגובה