"בכיתה י' למדנו על השואה, והמורה סיפרה לנו על הפרויקט. הסתבר מאוחר יותר, שבתוך מבנה בית הספר התגורר בזמנו יהודי בשם וולטר לוונתל. מיד הכיתה החליטה שאנחנו רוצים להניח לזכרו אבן נגף", מספר כריסטיאן שטיינברג, כיום בן 20, תלמיד לשעבר בתיכון "אריך פריד" שבברלין.
תלמידי בית הספר, שבו לא למד אף לא יהודי אחד, נרתמו למשימה. הם אירגנו הקרנה של סרטי שואה, ודמי הכניסה שימשו אותם כדי לקנות את אבן הנגף הראשונה, שעלותה הייתה כ-500 ש"ח. "אלא שעם התקדמות הפרויקט הסתבר שבבניין גר לא רק יהודי אחד, אלא 14, שכולם הוכנסו למשלוח לאושוויץ ונרצחו שם. אז החלטנו שלא די באבן אחת, וחייבים לזכור את כולם", אומר שטיינברג.
במשך שנתיים, הזמינו תלמידי בית הספר עדי ראייה, ביקרו בגנזכים וארגנו אירועים כדי לאסוף את הכסף הדרוש להנחת 13 אבני הנגף הנוספות. כיום מונחות 14 אבנים בורקות בכניסת הבניין. "הרבה אנשים נעצרים שם וקוראים אותן. דבר כזה בולט לעין", אומר שטיינברג.
תלמידי בית הספר, שבו לא למד אף לא יהודי אחד, נרתמו למשימה. הם אירגנו הקרנה של סרטי שואה, ודמי הכניסה שימשו אותם כדי לקנות את אבן הנגף הראשונה, שעלותה הייתה כ-500 ש"ח. "אלא שעם התקדמות הפרויקט הסתבר שבבניין גר לא רק יהודי אחד, אלא 14, שכולם הוכנסו למשלוח לאושוויץ ונרצחו שם. אז החלטנו שלא די באבן אחת, וחייבים לזכור את כולם", אומר שטיינברג.
במשך שנתיים, הזמינו תלמידי בית הספר עדי ראייה, ביקרו בגנזכים וארגנו אירועים כדי לאסוף את הכסף הדרוש להנחת 13 אבני הנגף הנוספות. כיום מונחות 14 אבנים בורקות בכניסת הבניין. "הרבה אנשים נעצרים שם וקוראים אותן. דבר כזה בולט לעין", אומר שטיינברג.
לאותו תלמיד לשעבר הפרויקט שינה את הדרך בה הוא חושב על השואה. "למדתי הרבה. מה שמפתיע במיוחד הוא שפתאום התחלתי לשים לב לכל אבני הנגף האחרות שמונחות ברחבי ברלין. אז הבנתי שזה קרה בכל מקום. איך הם יכלו לא לראות את מה שקרה?"
בכך אסכם את הבלוג. היה מעשיר ומעניין במיוחד לראות אדם גרמני שמקדיש את חייו להנצחת השואה ולתודעה הציבורית שהוא מעורר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה